בזמן חרדה מירב התחושות והמיחושים מתרכזים בחלק העליון של הגוף
(קושי לנשום, דופק מהיר, מתח / נימול / כאב בזרועות/ כתפיים, מחשבה רודפת וכד')
ואילו החלק התחתון, שאחראי לתחושת המציאות והיציבות שלנו מנותק ובקושי מורגש, אם בכלל.
התחושה היא של סכנה אמיתית
למתמודדים עם חרדה
בזמן חרדה מירב התחושות והמיחושים מתרכזים בחלק העליון של הגוף
(קושי לנשום, דופק מהיר, מתח / נימול / כאב בזרועות/ כתפיים, מחשבה רודפת וכד')
ואילו החלק התחתון, שאחראי לתחושת המציאות והיציבות שלנו מנותק ובקושי מורגש, אם בכלל.
התחושה היא של סכנה אמיתית
כדי להעביר מסר דרך הגוף למוח ולשדר "יש רגליים על הקרקע",
אין צורך לנסות להבין מה גורם החרדה ומאין היא באה או להצטער על בואה, אלא במקום זה יש להתחבר לחלק התחתון שאחראי על תחושת הביטחון שלנו.
התהליך
כמו ילד שמבקש הרגעה וששוב שתסתכל עבורו מתחת למיטה, כך מבקשת החרדה אל מול אי הוודאות .
כמו ילד שמבקש הרגעה וששוב שתסתכל עבורו מתחת למיטה, כך מבקשת החרדה אל מול אי הוודאות .
1
אחרי כיווץ הישבן, יש לנפח ולכווץ את הבטן כמה פעמים ואז להוציא אוויר מהפה, את כל מה שיש בגוף, רצוי עם קול, אבל לא חייב, ואז הנשימה העמוקה תגיע מאליה ואז לכוון אותה לעקבים, 3 נשימות עמוקות לכל רגל.*
2
חשוב לא להיסחף במחשבות של 'למה זה קורה לי? או 'שוב' או כל דבר דומה, אלא להיות פשוט ככל הניתן ולהתמקד רק בתחושות גוף פשוטות, בדגש על העקבים, כפות הרגליים, ישבן והרגליים והאגן באופן כללי.
3
חשוב שברגעים האלה תהיו קול תומך עבורכם.ן, כזה שמקרקע, מקבל, תומך, אוהב ומנחם.
4
חשוב ברגעים האלה לא לנסות לנשום עמוק, אלא להתמקד דווקא בהוצאת אוויר. הגוף המתוק שלנו יודע לנשום, אין צורך לדחוק את המצב ❤️.
5
לשים לב שאם נסחפתם במחשבות, אתם מחזירים תשומת לב לתחושות ונותנים לגוף ולעצמכם להרגיש את כל מה שיש. גם את הפחד, גם את המצוקה ודרך התחושתיות הפשוטה, תצרו מנוחה וביטחון של החלק התחתון, למרות המצוקה של החלק העליון.
אם אתם בתקופה שבה ההתקפים חוזרים, בעיקר למי שלא מנוסה, רצוי לתרגל "על יבש" כל יום קצת, כדי להפוך את פעולת הקרקוע למשהו זמין ונוכח, כדי שכשמגיע התקף חרדה, הכלי הזה יהיה זמין.
זה טוב ועובד עם כל גל רגשי, כזה או אחר.
לחזור לתחושתיות של החלק התחתון, והארכת נשימות לכל רגל תוך תחושת השתרשות באדמה.
ניפוח וכיווץ
הבטן 7 פעמים.
"להעיר" את החלק התחתון - טפיחות, ניעורים, כיווץ ושחרור הישבן והירכיים.
הוצאת אוויר מהפה, רצוי עם קול. אנחות, בכי - מה שיש ויוצא.
הכרה במצב:
"היי חרדה" 👋🏼.
כל גל חרדה עובר אחרי 7-13 דק.
לכן כדאי לתת לדבר לפעול את פעולתו בגוף. זה עובר דרככן.
ככל שתהיה פחות התנגדות למתרחש בגוף ובתודעה כן ייטב.
בהצלחה ובאהבה ❤️.
אני כאן אם מתעוררות שאלות.
כדאי לדעת או לזכור:
יכול לעניין אותך
הכירו בכך שאתם בתוך גל ותגידו בקול פנימי: היי חרדה 👋🏼 ואז-
יש לכווץ ישבן וירכיים חזק ולשחרר, לעשות את זה כמה פעמים,
כדאי גם לעסות בנמרצות או לעומק את החלקים האלו.
כדי לשלוח לשם זרימת דם ופוקוס.
הפרקטיקה
